עם הופעת הסמארטפונים השונים אשר הפכו לחלק בלתי נפרד מחיינו- הפכנו למשועבדים למסכים. אנשים מתעצלים להיפגש ולנהל שיחה פנים מול פנים, ומעדיפים להשתמש באפליקציות חינמיות.
עם כניסתם של הסמארטפונים השונים גם חיי המשפחה השתנו, תופעה זו פוגעת בזמן הפנוי שמוקדש לנו ולמשפחתונו. אם פעם היינו מקדישים זמן למשפחה שלנו ללא הפרעה ומנהלים שיחה. כיום כולם יושבים ביחד, אך בפועל כל אחד מתעסק בסמארטפון שלו וכמעט אין כל קשר ושיחה בינהם.
רק השבוע כשלא היה לי פלאפון וכ'כ התבאסתי שמתי לב לתופעה. היינו אנחנו כמה חברים בכיתה בזמן ההפסקה והייתה פשוט שתיקה רועמת, כל אחד מהם היה מרוכז בסמארטפון שלו. בין אם זה במוזיקה שלו ובין אם זה למשחקים שלו, פשוט לה היה עם מי לדבר. נוסף על כך במקום לדבר אחד עם השני הם הסתמסו ביניים וגיחכו. לאחר שהייתי ממש "בודדה" הרי מה אני אוכל לעשות ללא איש שיחה או ללא תעסוקה אמרתי להם שהם התמכרו למכשיר והם חייבים להפסיק, ברור שזה לא עזר והם המשיכו בשלהם אבל רק אז הבנתי שהפכנו להיות שבויים של אותו סמארטפון שמשגע את העולם. אותו הסמארטפון לוקח מאיתנו את חיי החברה,ללא מרגש. פעם חשבנו שהמחשב מגביל אותנו, שבגללו אנחנו לא נפגשים עם חברים אז בבירור ניתן לומר שהיום הסמארטפון עושה זאת לכולם.
"על טעם ועל ריח אין על מה להתווכח"
נכון לעידן של היום למחצית מהישראלים יש סמארטפונים וגם ישראל הגיעה למקום השני בעולם בהחזקת המכשיר. הסמארטפון הוא מכשיר המעניק לנו כלים ואפשרויות בלתי מוגבלות לאינפורמציה, מרוכזים בו אפליקציות שונות לנוחות האדם. הסמארטפון הוא מימוש "האדם המידי". עצם זה שהוא הפך לחלק בלתי נפרד מחיינו, אנו הפכנו להיות זמינים, מעודכנים בכל עת ומחויבים למכשיר הקטן שהחליף את צרכי החברה שלנו, שהפך אותנו למכורים טוטאלית למכשיר. כבר יצא לי לשמוע כמה וכמה פעמים "מי אנחנו מכורים מה פתאום!?" אך האמת היא שונה, אנחנו משועבדים לסמארטפונים.
אני אינני נגד הסמארטפונים, כמובן שיש יתרונות אבל למרות זאת אנו חייבים לשמור על הקשר החברתי והמשפחתי. חייבים למצוא את האיזון בין המשפחה לסמארטפונים השונים.